פלוטילה מים צלולים
מתי הייתם באמת בחופש?
לא בחופשה. אלא ממש, אבל ממש חופש?
אז אני הייתי בשבוע של חופש אמיתי ואני חייב לספר לכם!
קצת ארוך, אבל לא תסבלו ( אלא אם כן אתם קנאים, צרי עין וכו’, דלגו, הפוסט הזה לא בריא לכם).
לכל סיפור יש התחלה,
אז זה התחיל בשיחה אחרי שיט קצר מול חופי תל אביב עם חבר לעבודה, Andrey Lifshits, שבמקרה הוא סקיפר ב YachTime בית ספר ומועדון שייט.
על הא ועל דא וגם קצת על עבודה. ואז אנדריי זרק שאלה לאוויר:
איך אתה עם חו”ל? מתאים לך?
תלוי מה, אני עונה.
קבל ויז’ואל הוא אומר: שבוע שלם על יאכטה בחופי יוון, 5 יאכטות מדלגות בין האיים, אוכלים, שותים, שוחים, צוללים ובנוסף, יש אחלה מטבח ביאכטה שאתה יכול לבשל לנו כל מה שבא לך!
וואללה? חלום, אבל שבוע שלם בים? אם זה כמו שיט מול חופי תל אביב, 3 שעות זה מספק.. שבוע? מה יש לעשות שבוע שלם בים?? מה אני דייג?
ואיפה נישן?
ביאכטה!
ואיפה נתקלח?
ביאכטה!
מה כל הזמן ביאכטה?
לא, יש גם עגינה במפרצים, שוחים, יורדים לטברנה בערב, כיף!
וזה לא ארוך מדיי?
דווקא תגלה שזה קצת קצר!
בודק עם הקובעת שהתאריכים מסתדרים ואני יכול לצאת, והמלכה מפרגנת באהבה.. אז יאללה ניסע, מקסימום, לא נסבול, מה כבר יכול להיות רע בשבוע בים?
אורזים בגד ים, קרם הגנה, מצלמות (והרבה). ומגיעים לנתב”ג.
שם, בפעם הראשונה אני פוגש את השותפים שלנו ליאכטה, Tanya Goldberg Yoav Pugatch, המנהלים של מועדון השייט יאכטיים. ואז אני מבין שאני חלק מיאכטת המנהלים..
איזה לחץץץ איזה סטרסססס!
אני לא מכיר אותם והם לא אותי (אני בכלל אנדריי שלח אותי)…
מה זה פלוטילה?
פלוטילה היא חופשת יאכטות משותפת למספר יאכטות, בדרך כלל לפחות 4 יאכטות, בהפלגה מגיעים למקומות מדהימים, מפרצים יפים, נהנים מהאווירה ומהחוויה של חופשה על יאכטה
שעתיים טיסה, נוחתים באתונה, מגיעים למרינה לקבל את היאכטות ועל הדרך מכירים את שאר החברים לפלוטילה (שזה כמו טיול ג’יפים, רק בים)..
חבר’ה נחמדים, יאכטת תלמידים של המועדון, יאכטת פנסיונרים, יאכטת משפחות ויאכטת חברים וכמובן, עבדכם הלא קשור ביאכטת מנהלים.
היכרות קצרה עם היאכטה, שלום שלום וזה, יוצאים לקניות למלא את היאכטה בכל טוב, בינתיים אנדריי מקבל תדרוך מבעלי היאכטה, במקרה שלנו קטאמרן מפנקת במיוחד (בכל זאת, באנו גם ליהנות).
אז הנה הירכתיים, יש לנו פינת ישיבה, מימין עמדת סקיפר הייטקיסטית מהממת. בפנים מטבח + סלון + פינת אוכל (זה רק נשמע גדול). מצד ימין ירידה ל 2 חדרים מצד שמאל 2 חדרים, אני ואנדריי חולקים את אותו החדר ( מהלך שאנדריי הולך להצטער עליו ולהבין רק ביום הרביעי שעדיף לו לישון בסלון אם הוא לא רוצה לאבד חלקית את השמיעה).
בחרטום הספינה יש רשת שמשמשת אותנו כערסל שיזוף מפנק ומבחינתי אפשר לפתוח מפרשים ולצאת לדרך, אבל אף אחד לא שאל אותי, אז הכנתי קפה והתבוננתי בהכנות של שאר הצוות.
השמש תיכף שוקעת והתקבלה החלטה לצאת מחר בבוקר לים, את הלילה נעביר במרינה. זו הזדמנות מצוינת לבחון את המקלחת, להתלבש ולצאת לטברנה הסמוכה.
חברים מהיאכטות האחרות מגיעים גם הם לטברנה על החוף, שם מגישים לנו ממיטב מאכלי יוון: סלט יווני, ציזיקי, לחם הבית, מגוון דגי ים טריים וכמובן, איך אפשר בלי.. אוזו מקומי שמחמם את הבטן ומשמח את הראש, יאמאס!
קורונה וזה, אז אסור מוזיקה, כי השמחה מדבקת מאוד, אז ניצלנו את הזמן למינגלינג עם החברים שהכרנו הבוקר והבטנו בשקיעה יוונית שכמו כל דבר ביוון, זה לוקח זמן.. 3 שעות של שקיעה שמרגיעה יותר מציפרלקס ולא צריך מרשם בשביל זה.
חוזרים ליאכטה, מקבלים את 2 חברי הצוות שהגיעו בטיסה מאוחרת, שמואל ולילי, זוג פנסיונרים שמאחוריהם רזומה עשיר בים. רעבים? אני שואל בתקווה שתינתן לי הזדמנות להשוויץ בכישורי המטבח שלי. כן, למה לא, נשמח למשהו קל. טוב, הם חשבו על כריך גבינה וקצת עגבנייה ולי בראש רץ מתכון של גוזלמה שלמדתי מתומר תומס.
גוזלמה זה מאפה טורקי שמכינים על מחבת, מקמח, יוגורט ומילוי גבינה. 20 דקות והחבר’ה כבר מחסלים את הצלחת, הבטן שלהם מלאה, האגו שלי שמח ואפשר ללכת לישון, כי מחר יום של שייט!,
אז איך נראה יום טיפוסי?
פלוטילה מרימים לחיים
מתחילים את ההפלגה
הבוקר הגיע מוקדם מהצפוי ההתרגשות לקראת היציאה לים השכימה אותי, אפילו השמש עדיין לא התעוררה, בכל זאת, שמש יוונית. קפה שחור שהבאתי מהארץ ויושב בשקט בחרטום. לאט לאט מתחילה הזריחה ששוטפת באור את מאות היאכטות העוגנות במרינה, אני בהיי..
הצוות מתעורר, קפה, התארגנות, שאר הסקיפרים מגיעים, יואב מעביר תדריך יציאה, מסמנים נקודות ציון על המפה ואפשר לצאת.
ההגה בידיים של אנדרי ואנחנו מתחילים לצאת מהמרינה כשמסבבנו יאכטות מכל הסוגים, ממש תצוגה ימית משגעת.
והנה הים! גדול ורחב, כחול טורקיז משגע, הרוח נעימה והחיוך הבלתי נשלט קורע לי את הפנים, ככה מרגיש חופש!
לפנינו 3 שעות שייט עד למפרץ הרוסים, שם נעגון לחניית צהרים.
לתומי חשבתי שמפרץ הרוסים זאת מרינה מסודרת, אבל לא.. זה רק מפרץ טבעי!
אבל איזה מפרץ מהמם! אני כבר רוצה לקפוץ למים, אבל צריך קודם לעגון.
אז איך עוגנים? אני שואל..
ביוון, שלא כמו בארץ, מותר לעגון במפרצים עונים לי.
בסדר מותר, אבל לאן נקשרים? זה לא מסוכן? (האני החרדתי שלי מדמיין את היאכטה מתרסקת על הסלעים). מסתכלים עליי בהבנה שמדובר בעכבר יבשה תמים ופשוט מתחילים לעגון.
יואב מחלק הוראות בקשר לשאר הסקיפרים, אצלנו בצוות כל אחד יודע את תפקידו. שמואל על העוגן, טניה מתכוננת עם החבלים, אנדרי על ההגה ואני… לא ביקשו ממני כלום אז אני מצלם.
לראשונה בחיי אני מתוודע לעגינה ים תיכונית, זורקים עוגן עד שהוא נתפס, יואב יורד עם הסאפ לים, חמוש בחבל ארוך ותוך דקות היאכטה נקשרת לסלע בחוף. שאר היאכטות עושות את אותו הדבר ונצמדות זו לזו, נקשרות אחת לשנייה וכאן מתגלה כוחה של קבוצה.
שלל הוראות נזרקות לאוויר: תזרוק לי חבל, תרים קצת את הפנדר, תמתח, תוריד, תחזיר וכמו מכונה משומנת העגינה מושלמת!
חמש יאכטות צמודות, מייצרות לנו מתחם פרטי במפרץ חלומי.. אנדריי מתחיל לפרוע את ההבטחות על חופשה שלא דמיינתי.
מסכות ושנורקל, מצלמת אקסטרים על היד והחגיגה מתחילה.
קופצים למים הצלולים, סיבוב על הסאפ, סיבוב על הדינגי (סירת קומנדו שנמצאת על היאכטה), בירה בשמש, זה חופש. חופששששש בא לי לצעוק, אבל לא נעים מקיפודי הים שישנים צהריים…
חוזרים ליאכטה, שיט של עוד שעתיים וחצי ואנחנו במרינה מסודרת, באי מגניב, מחברים את היאכטה לחשמל חוף, ממלאים מים מתוקים במכלים ואנחנו מסודרים לעגינת לילה.
פלוטילה נוף
מה עושים על יאכטה?
השלמת קניות במכולת מקומית, שלא ניתקע חלילה בלי חלב סויה, בירות ואוזו משובח וקדימה לטברנה כמובן!
אוכל מקומי משובח, אווירה חלומית, ערוץ החיים הטובים גרסת הפרמיום למנויים בלבד!
תכלס אפשר לכתוב עוד 5,000 מילים בקלות או שאפשר פשוט לדמיין איך נראים שאר הימים…
קפה על הדק, ארוחת בוקר מפנקת, שיט למפרץ חדש שיפה יותר מהמפרץ הקודם ופחות יפה מהמפרץ של היום הבא, עגינת לילה, טברנה, או בקיצור 100% הנאה וכיף.
כמובן שאי אפשר בלי קצת עניין ופלפל, אז Arnon Halachmi, המדריך של יאכטת התלמידים יזם את תחרות הדינגי הראשונה לשנת 2021, תחרות היתולית שגרמה לנו לכאבי בטן מרוב צחוק שבסיומה הוענק משוט הזהב לצוות המנצח.
בערב תחרות בישול : משחקי השף על המים, אתגר קולינארי שהעמיד בסכנה קיומית את מעמדי כבשלן ופה התגלו כשרונות מיוחדים ושיפוט משוחד(לכאורה), מה שהעניק לי את המקום השני במנה העיקרית (חריימה פלוס חלה שנאפתה בתנאים קיצוניים) ואת המקום האחרון על הקינוח ( מופלטה בחמאה ודבש) שגם לדעתי לא היה מוצלח במיוחד, אבל אני מעדיף להפיל את האשמה על שיפוט גזעני ואינטרסנטי. צריך לדעת להפסיד בכבוד, אני לא בקיא בעניין הזה.
לסיכום: מה סיכוםםם רק התחלנו ליהנות!!!
בשבוע אחד ביקרנו בתשעה מפרצים שונים, ארבע מרינות וים אחד שלא נגמר, או בעצם נגמר מהר מדיי!
יום שישי, מכוונים את עצמנו למרינה באתונה, נמל הבית של הקטמרן המפנקת שלנו ובליבנו תקווה שתוצאות בדיקת הקורונה שביצענו אתמול תהיה חיובית ו “ניאלץ” להיות בבידוד שבועיים ביאכטה.
אבל תקוות לחוד ומציאות לחוד, בדיקות שליליות לכל הצוותים, מזדכים על היאכטות, שיחת סיכום מרגשת של יואב וזהו, לילה אחרון, צריך לארוז, לסיים את הכיף ולהתחיל לחלום על החופשה הבאה!
אז תודה למועדון השייט יאכטיים שהסכימו לצרף אותי כחבר בפלוטילה המדהימה הזו, עם ארגון למופת, חשיבה על כל הפרטים הקטנים ובעיקר על ההרגשה המשפחתית, החברית והרוגע בידיעה שיש על מי לסמוך.
תודה גדולה לחבר שלי אנדריי, שחוץ מזה שהוא חבר הוא התגלה כסקיפר ענק.
תודה לשאר הצוותים, מרקם אנושי מגוון ומשובח, על החברות, הכיף והשמחה שלא נגמרת.
והתודה הכי גדולה לחצי שלי Einav Ezra, זו שמשלימה אותי ומאפשרת לי מידי פעם לקחת אוויר ( נכון שמגיע לי, אבל צריך להגיד תודה, ככה זה חינוך אירופאי מהבית).
אז למה אתם מחכים? הים קורא לכם!
מועדון שייט יאכטיים – כל הטוב שבעולם!
על הכתוב: גולן עזרא – מנהל בקרת איכות בחברת Avid Technology, Inc
