מפרשיות או לא להיות…
עבור לא מעט אנשים, השורה הראשונה בשירה של נעמי שמר "לו יהי" (כן, אנחנו מתכוונים ל"עוד יש מפרש לבן באופק מול ענן שחור כבד, כל שנבקש לו יהי") היא הרבה יותר מסמל לתקווה עתידית, אלא אורח חיים עכשווי. זאת, מאחר והשטה של מפרשית נחשבת לאחד מסוגי הספורט הרציניים, שבשנים האחרונות, צובר תאוצה ובפופולאריות רבה בישראל.
מהי מפרשית? מה מייחד את המפרשיות משאר כלי השיט האחרים הקיימים?
על כל השאלות הללו (ועל עוד כמה, שהן מעניינות לא פחות) – ננסה לענות לכם במאמר זה.
מהי יאכטה מפרשית?
התשובה לשאלה זו, תלויה, במידה רבה, באת מי תחליטו לשאול אותה. כך, למשל, אם נבדוק את ההגדרה הרשמית ל- מפרשית (או סירת מפרש) באתר משרד התחבורה הישראלי, נגלה הגדרה יבשה ואנמית במקצת. להלן הציטוט המדויק מהדף המתאים באתר – "מפרשית – כלי שיט שאורכו בין 7 ל-12 מטרים המונע בחתירה ו / או מפרשים, שאינו מיועד לשאת עליו מנוע ואינו נושא מנוע, הפועל במסגרת בית ספר ימי, אגודת ספורט ימית, או אגודה אחרת המוכרת על ידי מינהל הספנות ככזו, ומפליג בפיקוח אחראי בטיחות מטעם אותו גוף."
מצד שני, אם תשאלו משיטים או חובבי סירות וספינות למיניהן, עבורם – השטת מפרשית פירושה לחיות את החיים במלואם ולנגוס בהם בביסים גדולים.
אבל, בין הגדרה זו לאחרת, בסיכומו של דבר, מפרשית היא כלי שיט המנצל את תנועות האוויר (הרוחות) כדי להתקדם במים ללא עזרת מנוע.
סוגי מפרשיות
מפרשיות מגיעות בצורות וגדלים שונים, כל אחת מיועדת למטרות והעדפות ספציפיות של מלחים. להלן כמה סוגים נפוצים:
1. סלופ: הסלופ הוא אחד מסוגי המפרשיות הפופולריים ביותר, המאופיינת בתורן בודד עם מפרש ראשי ומפרש ראש (בדרך כלל ג'יב או גנואה). הפשטות והרבגוניות שלו הופכות אותו לאידיאלי עבור שייט ומרוצים כאחד.
2. Ketch: Ketch כולל שני תרנים: תורן מרכזי גבוה יותר ו-mizzenmast קצר יותר הממוקם לפני עמוד ההגה. תצורה זו מספקת איזון טוב יותר ומאפשרת תכניות מפרש מגוונות יותר, מה שהופך אותה למתאים לשייט למרחקים ארוכים.
3. Yawl: בדומה ל-ketch, ל-Yawl יש גם שני תרנים, אבל ה-mizzenmast ממוקם מאחורי עמוד ההגה. צהלות ידועות ביכולת התמרון שלהן ומשמשות לרוב לשיט פנאי.
4. קאטר: לקאטר יש תורן יחיד אך כולל מפרשים ראשיים מרובים, כולל זרוע ומפרש אחד או יותר. תצורת חבלול זו מציעה ביצועים מצוינים במעלה הרוח והיא נפוצה בסירות שיוט מהחוף.
5. קטמרן: בניגוד לסירות מפרש חד-הול, לקטמרנים יש שני קליפות המחוברים באמצעות סיפון או טרמפולינה. הם מציעים יציבות, מרווח ומהירות מוגברת, מה שהופך אותם לאפשרויות פופולריות עבור שכירות ושייט במימי החוף.
6. טרימרן: לטרימרנים יש שלושה גופים, כאשר הגוף הראשי מוקף בשני גופי אאוטריגר קטנים יותר. עיצוב זה מספק מהירות ויציבות יוצאות דופן, מה שהופך את הטרימרנים למועדפים עבור מרוצים ושיט ביצועים.
7. דינגי: דינגי הן סירות מפרש קטנות וקלות משקל המשמשות בדרך כלל למירוץ, הוראה או שייט פנאי במים מוגנים. הם מגיעים בעיצובים שונים, כולל דגמים ביד אחת וביד כפולה.
8. שונר: השונרים כוללים שני תרנים או יותר עם מפרשים קדמיים ואחוריים על כל תורן. בשימוש היסטורי עבור הובלת מטענים ודייג, שונרים מודרניים נראים לעתים קרובות בתחום של יאכטות יוקרה ואירועי שייט מסורתיים.
אלו הן רק כמה דוגמאות למגוון המגוון של סירות מפרש, כל אחת מציעה מאפיינים ייחודיים וחוויות שייט.
למה דווקא השטת יאכטה מפרשית?
למרות שגם השטת סירות המנוע דורשת מהעוסקים בה לימוד מסודר והוצאת רישיון משיט (מדרגת משיט 12 ומשיט 13), חלק גדול ממשיטי סירות המפרש מתייחסים אל השטת סירות המנוע מגבוה ובזלזול-מה, בדיוק באופן שבו נהגים הנוהגים ברכב בעל גיר ידני מתייחסים אל הנוהגים ברכבי הגיר האוטומטי, כלומר "גם זה יכול להביא אתכם ממקום אחד לאחר, אבל איפה פה האתגר? איפה הצורך במומחיות? איפה כאן ה"נשמה" של השייט? של הסירה?".
ואכן, בניגוד לסירות המנוע, המבוססות על המנועים המודרניים יותר (שהומצאו במאה ה-18 וה-19), ההיסטוריה של סירות המפרש היא ארוכה, מורכבת ומרתקת הרבה יותר.
ההיסטוריה של סירות המפרש
חרף העובדה שכלי השיט הראשונים פותחו כבר לפני כ-45,000 שנה, כלי השיט המוכרים והראשונים שאליהם ניתן להתייחס כאל "ספינות" או "אוניות" מתוארכים רק באלפים הרביעי או החמישי לפנה"ס.
באופן הגיוני, כלי השיט הראשונים היו אלה אשר פותחו על ידי התרבויות שמקום מושבן היה אזורי נהרות גדולים – ובמיוחד, מצרים העתיקה שסביב הנילוס והאימפריה המאורית שסביב נהר האינדוס שבהודו.
כבר, בערך, בסביבות שנת 3000 לפנה"ס, המצרים הקדמונים שלטו בטכנולוגיה שאפשרה להם בנייתו של גוף עשוי לוחות עץ. את הלוחות, הם קיבעו למקומם ברצועות ארוגות, כשהם מקפידים לאטום את המרווחים והסדקים שבגוף הספינה באמצעות עשבים. הספינות הללו שימשו את המצרים הקדמונים להפליג על זרם נהר הנילוס על ידי השימוש במשוטים או במפרש. עבור המצרים, השימוש במשוטים היווה כורח המציאות, מאחר ולעיתים מזומנות, במקומות מסוימים, רוחבו הצר של הנהר לא איפשר להם לסמוך באופן בלעדי על המפרש של הספינה.
יתרונותיה של יאכטה מפרשית על פני סירת מנוע
על אף שסירות המפרש הקטנות יותר נחשבות גם כאיטיות יותר מהסירות הקטנות שתנועתן מבוססות, באופן בלעדי, על פעולת מנוע, הן מאפשרות הפלגה למרחקים גדולים יותר בזכות המשאב הטבעי הזמין כמעט תמיד – הרוח. אנשים רבים טועים לחשוב כי סירות המפרש אינן, בהכרח, מכילות כל סוג של מנוע, אבל, במציאות, אין הדבר נכון. שכן, חלק מסירות המפרש הקטנות מכילות מנוע-עזר המאפשר להן לשוט גם כשאין רוח המשיטה אותן ואילו יאכטה מפרשית מכילה לרוב מנוע 30 כ"ס (מנוע לכל דבר) ומצוידות בכל האבזור האלקטרוני שבו מצוידות היאכטות המנועיות, יתרונן של יאכטה מפרשית על מנועית מתבטא הן ביכולתן לגמוע מרחקים בזכות המפרש שלהן והן בזכות השקט שבו הן שטות.
בסיכומו של דבר,
שייט, בין אם הוא נעשה במפרשית, בסירת מנוע, יאכטה ממונעת, מפרשית (או בכל כלי שיט אחר) הוא אחד מהתחביבים הכיפיים הקיימים כיום. הוא מאפשר לכם לעזוב את היבשה (על האוויר המזוהם והרעש הבלתי פוסק שבה) ולצאת לים הפתוח, לנקות את הראש, לנשום מלוא ריאותיכם את האוויר המלוח והצלול וליהנות מכל דקה.
רק אל תשכחו, לפני זה, לעשות קורס סקיפרים ולהוציא את רישיון המשיט שלכם!
